במסגרת תפקידך כמנחה של משחק "חרבות וכשפים", אין לך דמות משל עצמך. במקום זאת, את אחראית על המשחק. את יוצרת את ההרפתקה, את משחקת את תפקיד המפלצות, ואת קובעת מה יהיו ההשלכות של כל ההחלטות שהשחקנים עושים עבור הדמויות שלהם. את לא יכולה להחליט עבור השחקנים מה הדמויות עושות – זה התפקיד שלהם במשחק – אבל את מנחה את התוצאות לפי החוקים, ואת מפרשת את החוקים במהלך המשחק. בהשוואה למשחקי תפקידים אחרים, החוקים בחרבות וכשפים דורשים הרבה מאוד פירושים בגלל שהם תוכננו כך שיכסו רק חלק מכלל האפשרויות של השחקנים. אי אפשר להנחות טוב בין לילה וצריך להתאמן על כך, אבל ברגע שמצליחים, מגלים שאפשר להנחות משחק כייפי ומלא אקשן בלי להתקע בכל פרט קטן.

שלושת הדברים הכי חשובים שצריך לדעת לגבי הנחיית משחק הם:

החוקים אינם חקוקים בסלע, הם רק קווים מנחים.
אין חוקים לכל דבר.
כאשר את מתלבטת מה לעשות, קבלי החלטה לגופו של עניין (אל תמציאי חוק חדש).
אם את מנחה מתחילה, ולא שיחקת משחק תפקידים בעבר, עדיף שתצמדי לחוקים הכתובים כאן ככל האפשר במפגשים הראשונים, כדי שתוכלי ללמוד איך המשחק עובד. אנו מספקים מספיק חוקים בסיסיים כדי שתוכלי להתחיל בלי שתצטרכי להחליט החלטות מסובכות מדי על ההתחלה. אבל, כאשר את מרגישה בנוח עם הנחיית משחק תפקידים, את יכולה להתחיל לחשוב על חוקים נוספים עבור המשחק שלך, ושינוי חוקים קיימים בספר, עבור המשחק שלך. האפשרויות אינסופיות.

חלק זה של החוקים נותן לך את המשאבים ההתחלתיים עבור שתי המטלות העיקריות של הנחייה: יצירת ההרפתקה, והרצת ההרפתקה. יצירת ההרפתקה נעשית מראש; היא כוללת המצאת מקום שאפשר לחקור אותו או סיטואציה שצריך להתמודד איתה; יצירת המפה של האזור בו נערכת ההרפתקה; וההחלטה איזה יצורים מסוכנים מסתובבים בה, שרק משוטטים ומחכים להרפתקנים שיוכלו להתקל בהם. הרצת ההרפתקה מתרחשת כאשר החברים שלך יושבים מסביב לשולחן עם קוביות ודפי דמות: התפקיד שלך הוא לתאר את נקודת ההתחלה, ואז להניע את המשחק קדימה. ככל שאת והשחקנים שלך תכירו את המשחק טוב יותר, הדמויות שלהם יעלו בדרגה, תרצי להתחיל ליצור פרטים לגבי העולם שבו הדמויות הללו מסתובבות – מה שמכונה "עולם המערכה". החלק הבא של הספר מכיל עצות בסיסיות לגבי ההיבטים האלו של הנחיית משחק.