לאחר שיצרת את דמותך, המנחה תתאר את העולם ואת מה שדמותך יכולה לראות ולשמוע. המשחק עשוי להתחיל בכפר איכרים מרוחק, בעיר שוקקת חים המעוטרת במגדלים וגשרים, בטירה, בפונדק, או בשעריו של קבר עתיק – הדבר תלוי במנחה שלך. אך מאותה נקודה והלאה, אתה תחליט מה עושה דמותך. לרדת בגרם מדרגות מסתורי, להתקיף דרקון, לדבר עם אנשים ברחוב: תוכל לעשות כל זאת ועוד, ככל שתחליט. המנחה אומרת לך מהן התוצאות של פעולותיך. אולי המדרגות האלו מובילות לקבר עתיק וחשוך, או שהדרקון נושף על דמותך אש לוהטת. המנחה מחליטה דברים אלו. החוקים בהמשך הינם קווים מנחים לאופן בו יש לבצע פעולות שונות: קרב, תנועה, ריפוי, גסיסה ופרטים חשובים אחרים במשחק.

בעיקרון, אתה והמנחה פועלים יחדיו, כשהמנחה מטפלת בפרטיו של עולם הפנטזיה מלא הסכנות, ואתה מחליט מה דמותך עושה בו. אתה הוא שיוצר את סיפור הגבורה בו דמותך עולה לגדולה (או מוצאת את מותה המצער), בעולמה של המנחה.

זכור

חרבות וכשפים הוא משחק תפקידים בהתנהלות חופשית, פירוש הדבר הוא שאין חוקים רבים. המנחה היא האחראית לטיפול במצבים שאין חוקים ספציפיים לגביהם, על ידי כך שהיא עורכת הערכה הוגנת של מעשי הדמויות ומחליטה בהתאם מהן התוצאות. השחקנים במשחק אינם משחקים "נגד" המנחה, על אף שהמנחה אחראית על יצירת מלכודות נבזיות, מצבים מסוכנים ועל גילום המפלצות והיריבים האחרים שהדמויות יתקלו בהם במהלך המשחק. למעשה השחקנים והמנחה משתפים פעולה ויוצרים יחד אפוס פנטזיה, כאשר המנחה יוצרת את התפאורה והשחקנים יוצרים את סיפורם של הגיבורים, ואם הם לא יהיו רבי תושיה וחכמים, זה עלול להיות סיפור קצר למדי! משימתה של המנחה אינה להביס את השחקנים. משימתה היא לספק אתגרים מעניינים (ומסוכנים), ואז להנחות את הסיפור בדרכה בהגינות – דרך שוודאי תכיל נפתולים שיפתיעו את המנחה ואת השחקנים!